הורים רבים מתלוננים על כך שילדיהם לא מדברים איתם ושיחה טיפוסית מתנהלת בערך כך:
"איך היה בבי"ס? "בסדר"
"מה למדת?" "כלום"
"מה חדש?" "כלום" וכל אחד ממשיך לדרכו…

דבר איתי ילד

הדבר דומה לשיחה עם תייר מחו"ל שיודע כמה מילים בעברית ויענה על כל שאלותינו ב"תודה" ו"שלום", הילד וההורה בשיחה שתוארה מעלה מדברים בשפות שונות ולכן לא מצליחים לפתח שיחה קולחת.
בשיחה באות לידי ביטוי מיומנויות תקשורת ויכולות חשיבה מגוונות. שיחה בין ההורה לילדו מהווה מודל עבור הילד ומאמנת אותו במיומנויות חשיבה. לכן, אנו כהורים צריכים לשים לב לכך שאנחנו מביאים בחשבון את מיומנויות החשיבה הקיימות של הילד ומתאימים את אופן ותוכן השיחה למיומנויות התואמות לגילו שכן אם לא השיחה לא מתפתחת ונוצר חלל של אי הבנה הדדי.
מיומנויות חשיבה נמוכות: ידע והבנה
מיומנויות חשיבה גבוהות: יישום, אנליזה, סינתיזה והערכה.
שימו לב לדברים הבאים:
- הילד פנוי לשיחה ולא עייף או עסוק בדברים אחרים.
אתם פנויים לשיחה ולא שואלים רק כי צריך
שאלו שאלות קונקרטיות כגון: "עם מי שיחקת בגן?"
"מה עשו בהפסקה הפעילה?" "מי היתה המורה המחליפה?" ולא שאלות כלליות כמו "איך היה?"